פסק-דין בתיק ת"ק 34509-01-11

1.         ביום 9.11.10 הזמינה התובעת אצל הנתבעת שהיא אופטומטריסטית שירות שכלל התאמת עדשות מגע מיוחדות לבעיה רפואית שהתובעת סובלת ממנה.

            טיפול זה כלל גם בדיקות דרושות טרם הזמנת העדשות ובדיקות מעקב.

            סך כל העלות - 5,100 ש"ח.

2.         התובעת טוענת כי הנתבעת הערימה עליה וקיבלה ממנה את מס' כרטיס האשראי שלה, ולאחר מכן השתמשה במידע זה על מנת לחייב את התובעת באופן שלא היה מקובל על התובעת.

            התובעת מאשרת כי גם לאחר שהנתבעת שאלה אותה במפורש, אם היא אומנם מעוניינת בעדשות, השיבה לה התובעת בחיוב.  עם זאת התובעת טוענת כי בשלב זה לא היתה הנתבעת רשאית להשתמש בנתוני כרטיס האשראי שלה לביצוע העסקה. אין מחלוקת שכאשר הנתבעת ניסתה לקבל אישור מחב' כרטיסי האשראי, היא לא קיבלה אישור למלוא  הסכום של 5,100 ש"ח.

            הנתבעת טוענת כי היא הודיעה על כך לתובעת, ובתגובה אמרה לה התובעת שתעביר בחב' כרטיסי האשראי מה שתצליח.  הנתבעת ניסתה שוב וקיבלה מחב' כרטיסי האשראי תשובה חיובית לסכום של 3000 ש"ח ב-12 תשלומים, ואז לטענתה שוחחה טלפונית עם התובעת וסיכמה איתה כי את יתרת הסכום : 2100 ש"ח התובעת תשלם לה בנפרד.

            אין מחלוקת כי התובעת ביקשה לבטל את עסקת האשראי ב-3000 ש"ח ולהחליף אותה בעסקה אחת על מלוא הסכום: 5100 ש"ח. 

            הנתבעת טוענת כי כאשר התובעת הגיעה אליה כדי לבצע את החלפת העסקות, היא דרשה לבטל את עסקת ה-3000 ש"ח, אך לא היתה מוכנה לאשר באותו מעמד את העסקה המחליפה על מלוא הסכום, כפי שאמרה תחילה שבכוונתה לעשות.

            אז הסתבר שהתובעת מתכוונת למעשה לבטל את החיוב על פי עסקת ה-3000 ש"ח מבלי להחליפה בעסקה על מלוא הסכום, או במילים אחרות - לבטל לחלוטין את העסקה, לאחר שהנתבעת כבר הזמינה את העדשות המיוחדות עבור התובעת וכבר חויבה בגין הזמנה זו.

התובעת מצדה טוענת שהנתבעת היתה אמורה להמתין  לאישור נוסף ממנה לגבי העסקה בכרטיס האשראי, ועוד טוענת היא כי החיוב בעסקה זו נעשה "בקרדיט",  מבלי ליידע אותה מראש.

הנתבעת טוענת כי היא אמרה זאת לתובעת בטלפון, אך טענה זו לא הועלתה בכתב ההגנה.

בכתב ההגנה אין מענה על טרוניתה של התובעת בענין החיוב בתוספת ריבית (חיוב ב"קרדיט").

3.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, מסקנתי היא שאין בסיס לתביעת התובעת לקבל בחזרה את מלוא הסכום שחוייבה בו בגין העסקה (התובעת חויבה עד כה בסך 3098 ש"ח).

            התובעת אישרה כי לאחר שתי בדיקות אצל הנתבעת, ולאחר שהנתבעת שאלה אותה במפורשת אם היא אומנם מעוניינת בעדשות מושא העסקה, השיבה על כך התובעת בחיוב.  במועד נפרד היא אף מסרה לנתבעת את פרטי כרטיס האשראי שלה.

בהתנהלות זו נתנה התובעת את הסכמתה לעסקה כפי שהוצעה לה.

התובעת מתלוננת על המחיר הגבוה, ואף פרטה כי מצאה עדשות במחיר נמוך יותר אך לא רכשה אותן אצל אותו ספק כיוון ששוחחה על כך עם הנתבעת וקיבלה את הסברה כי הטיפול שהנתבעת מעניקה הוא מקצועי יותר מאשר אצל המתחרה.

בסופו של דבר, התובעת נתנה את אישורה לעסקה, הנתבעת הסתמכה על אישור זה והזמינה את העדשות, שאותן מכינים ספציפית עבור הפציינט, הנתבעת חויבה בגין הזמנה זו, ובשלב זה אין התובעת יכולה לבטל את העסקה באופן חד צדדי וללא סיבה מוצדקת.

הטענה היחידה של התובעת שמצאתי לה הצדקה מסוימת היא כי הנתבעת לא יידעה אותה באופן ברור די הצורך, כי החיוב במסגרת כרטיס האשראי יהיה עם ריבית (קרדיט).

שלב זה של ההתקשרות נעשה בשיחות טלפון, והיה על הנתבעת להבהיר לתובעת יותר בבירור כי הפריסה ל-12 תשלומים כרוכה בתשלום ריבית.